יום ראשון הגיע ואיתו פוסט על מוזיאון אירופאי שאהבתי. והפעם מוזיאון Arken בקירבת קופנהגן בדנמרק.
מוזיאון Arken מצריך להדרים מקופנהגן ברכבת ואוטובוס לכיוון המוזיאון. בסה״כ חווית נסיעה קצרה של כחצי שעה שמספקת הצצה לחיים מעבר לבירה קופנהגן. האזור של המוזיאון מרתק מבחינת הנוף – לא רחוק חוף ים, דיונות חול, צמחיית נחלים. שווה טיול למי שמתכנן זמן נוסף בקופנהגן.
המוזיאון שווה מאד (!!!) ביקור. יש בו אוסף קבוע של אמנות עכשווית שבו מככבים רבים מהשמות הכי חמים וחשובים באמנות העכשווית – אוסף גדול של עבודות של דמיאן הרסט – אוסף שנתרם למוזיאון על ידי בעליו הדנים. אני לא מחסידיו הגדולים, אבל כשרואים את כל היצירות בחלל המוקדש להן, יש גם סוג של קסם הרסטי במקום. באוסף העכשווי ניתן למצוא גם את איי וייויי, מארק קווין, גרייסון פרי, מונה חתום (בעבודה די פשטנית) ועוד רבים. אוסף לא צפוי למוזיאון במיקום לא צפוי. ״ובסוגריים״, הדנים עשו מעשה גאוני במיקום של המוזיאון ונתנו זריקת עידוד ומרץ לאזור קיט מנומנם למדי שאחרת כנראה כף רגלו של תייר לא היתה דורכת במקום.
בעת שביקרתי במוזיאון הוצגה בו תערוכה מהמיוחדות, הלא פשוטות והמקוריות (מחשבתית ויצירתית) שראיתי אי פעם של האמנית פטרישיה פיצ׳יניני – A World of Love.
פיצ׳יניני מציעה חשיבה אלטרנטיבית על מינים אנושיים, בעלי חיים ואפילו חפצים. היא יוצרת ממלכה סוריאליסטית בה יצורים היברידיים בלתי צפויים, איברים צומחים במקומות בלתי צפויים והכל מלא באהבה בלתי צפויה. התערוכה שמתחילה בתחושת אי נוחות מסויימת מול הבלתי צפוי הופכת בסוף התערוכה למסקנה ״בעצם למה לא?״. מי אמר שלא תהיינה התפתחויות עתידיות טבעיות ומהונדסות גנטית שיגרמו לשינויים כאלה ואחרים ופתאום הלא צפוי יהפוך לטבעי.
לא במימדים המוצגים דווקא, אבל ״בקטנה״. זוכרים איך נראה ה״הומו ארקטוס״? רק אומרת. תערוכה מרשימה ומעוררת מחשבות עמוקות.
וכן, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. באחד המוצגים של פיצ׳יניני שבוראת עולם אלטרנטיבי מופיע לצד הדמות ספר. הספר הוא ״מטמורפוזה״ של פרנץ קפקא.
זהו פרט קטן בתוך כל המכלול של התערוכה, אבל כל כך משמעותי, טבעי וחכם. אמנות שממשיכה לטלטל את המחשבה זמן רב אחרי החוויה הפיזית שלה.
