בוא נעוף רחוק
אתה תהיה לי כנפיים
אל חיבור דמיוני
שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי
בוא נקפוץ, נמריא, נעוף
אל קשר הצל והגוף
די להמשיך לברוח
אל מה שתמיד רצינו לשכוח
״הצל שלי ואני״, י. פוליקר
סידרת העבודות בקיר האמן של פנינה אפיק מבקשת לבדוק מתחים ומעברים – אור וחושך, יום ולילה, בהיר וכהה, טוב ורע. בתהליך המעבר מאור לחושך, זמן הדימדומים, מיטשטשים הגבולות. רגע אחרי שגווני האדום נמוגים, רגע לפני שהחושך יורד, מופיעים הצללים היוצרים מציאות מיסתורית ומתעתעת.
פנינה מעלה תהיות באשר למעבר בין האור לחושך – האם הוא משקף מאבק פנימי בכל אדם? כמה ״אור״ יש בחושך וכמה ״חושך״ יש באור? הזמן והמקום של פנינה נזילים, היא נעה על קו התפר שבין המופשט והפיגורטיבי, בין הכתם לקו ובין החומרים והמצעים השונים המשתתפים בתהליך.
קיר האמן של פנינה מורכב מעבודת מיצב ציורי ״דמדומים״ ועבודה נוספת ״צל של תקוה״ שנוצרה במיוחד לקיר אמן זה.
חניתה אליצור, אוצרת
