כל הדברים היפים באמת
מתגלים בזמנם
האיטי, הבלתי מתחשב
האוהב
הפועם בקצבו של הלב
(כל הדברים היפים באמת, דניאלה ספקטור)
זוהי תערוכת היחיד השניה של האמנית חיה פסקו. חיה נטלה חלק בתערוכות קבוצתיות רבות (החל מראשית שנות ה-90י), מרביתן בעיר מגוריה, ראשון-לציון ולפני למעלה משנתיים הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה ״כרטיס ביכורים״ בבית האמנים בראשון לציון.
במהלך חייה הבוגרים של חיה, הציור נכח תמיד לצד “החיים עצמם”.
עם פרישתה ממקום עבודתה, לפני מספר שנים, הלך ותפס הציור מקום מרכזי יותר ויותר בחייה והיום הוא מהווה את לב עשייתה. חיה שלמדה בצעירותה אמנות במסגרות שונות ואף הינה בעלת תעודת “מטפלת באמנות”, ממשיכה לשדרג ללא הרף את יכולותיה הטכניות באמצעות השתתפות בסדנאות וכיתות אמן ברמה הגבוהה ביותר ועם טובי המורים כדוגמת: ארם גרשוני, דוד ניפו, איליה גפטר, אמנון דוד ער ואחרים. סגנונה של חיה הוא פיגורטיבי-ריאליסטי והיא משקפת ומנכיחה בציוריה התבוננות בטבע, במצבים וברגעים שנקרים לדרכה ובדרכה. היא מתמחה בציור “PLEIN AIR” המעניק מקום מרכזי בציוריה לנופים ומרחבים.
בתערוכה הנוכחית מתמקדת חיה בנופים מעוררי זכרונות וגעגוע. געגועים לישראל של פעם, לעידן התמימות, לחיבור האמיתי האנושי והטהור של אדם לאדמתו (חיבור שאינו פוליטי בעיקרו); לעידן בו ההתיישבות העובדת זכתה לכבוד הראוי לה ומילאה את הארץ בנקודות התיישבות שחלקן נזנחו ו/או הוזנחו במהלך השנים שחלפו. חיה מציירת נופי געגוע המושכים את הצופה לחדור לתוכם ולהפוך להיות חלק מהם.
חניתה אליצור, אוצרת התערוכה
