באיחור לא אלגנטי, ממש שעות ספורות לפני שהתערוכות יורדות, הספקתי לבקר במוזיאון הרצליה באשכול התערוכות הנוכחי שכולל מספר תערוכות נפלאות. לחיים קצב ודרישות משלהם וככה מצאתי את עצמי ביום האחרון של התערוכות ומזל, כי אני לא זוכרת מיקבץ משובח כזה מזמן.
החל מהמיצב הקינטי המופלא של ורד אהרונוביץ׳, דרך ציורי הסצנות הביתיות המופלאים של נטליה זורבובה, המיצב המונומנטלי של ציבי גבע, עבודותיה המפלרטטות עם ההיסטוריה של האמנות של אליסון צוקרמן, הדיוקנאות של חנה לוי, עבודות הרישום של מריה סלאח מחאמיד שאחת מהן והגדולה שבהן מקבלת את פני הבאים בחלל הכניסה למוזיאון ועד עבודת הוידאו (שמורכבת מתמונות סטילס) המרגשת והמצמררת של איריס נשר – רקוויאם לבנה ארי נשר ז״ל.
הכל היה אצור נהדר והעונג רב.
תפריט
